Banner

עשרים דימויים עוברים תהליך בו הם מאבדים את חדותם במעבדת הצילום של האמן ארנסט פולנד. בכך מבטא האמן את השפעתו של הזמן על חדות הזיכרון של החברה האנושית. בפורמט גדול מוצגים דימויים אשר התפרסמו באמצעי המדיה כאירועים מכוננים והפכו לאייקונים. אלו הם צילומים שתועדו בתקופת שנות חיינו, החל מסוף מלחמת העולם השנייה וכלה בתקופה האחרונה. דימויים אלו כאחרים נחקקים כל העת בזיכרון הקולקטיבי שלנו ומשמשים במידה רבה בסיס המבדל ובו זמנית מקשר בין תרבויות.

האמן מזמין אותנו, לאמץ את דמיוננו, להתבונן מחדש מבעד לערפל במראות שחלפו על פני התקופה, נצרבו כאמור בתודעתנו ונערמו באופן לא מודע על מדפי הזיכרון הקולקטיבי שלנו. הגבולות הגיאוגרפיים, המנטליים והתרבותיים הולכים ומיטשטשים באמצעות כוחה של המדיה. במציאות מתוקשרת זו אנו אוגרים בכל רגע נתון אין סוף דימויים וחוויות המתרחשות בקרבתנו ובו בזמן בצדו השני של הכדור.

לא מפליא הוא אם כן שחוויות מתוקשרות המגיעות השכם וערב אל תודעתנו הופכות לנחלתו של הכלל ועד מהרה ממחזרות את עצמן כחלק מתהליך תקשורתי זה. תמונות צרובות בזיכרון ודימויים אייקוניים הם אבני דרך המרצפות את הסיפור האנושי המשותף לכולנו ובאמצעותם אנו מתקשרים זה עם זה.

הדימויים המוצגים בתערוכה בודקים את טווח ההתמצאות של כל אחד מאתנו ביחד ובנפרד. הם מבקשים מאתנו לחדד את העדשה המביטה עליהם וכן אל מאגרי הזיכרון בתוכנו ולחבר בין השנים. חידוד החושים אליו אנו נדרשים מאתגר אותנו לחפש את מה שמחבר אותנו לחברה אחת וחושף את המרקם האנושי המשותף לכל בני האדם.

בהפקת התערוכה שותפים מכון גתה וקרן היינריך בל ישראל