השאלה של הירושימה

התערוכה תתמודד עם ההשלכות של השמדה מוחלטת של האנושות עצמה תוך שימוש בטכנולוגיה אותה היא מפתחת, ותעלה לדיון שאלות של זהות, ריבונות, ושימוש בכח צבאי במלחמה הסופית שתביא את האנושות לקיצה.

השאלה של הירושימה

התערוכה שואבת את השראתה מהספר השאלה של הירושימה אשר מאגד את חליפת המכתבים בין קלוד את'רלי, טייס חיל האוויר האמריקני לשעבר והפילוסוף הגרמני גינתר אנדרס.

את'רלי היה הטייס שנשלח למשימת סיור כשעה לפני הטלת הפצצה האטומית על הירושימה כדי לוודא ולזהות את המטרה. פעולה שאת השלכותיה לא הבין אז. כשחזר מן המשימה וראה מה עוללו תוצאותיה ההרסניות של הפצצה הגרעינית , לא הצליח לחזור לשיגרת חייו ולהשלים עם התפקיד שהוטל עליו אז. למרות שהוצג בתקשורת כגיבור, חווה את'רלי בשל שותפותו במשימה זו משבר נפשי מתמשך שממנו לא נרפא לעולם ואף ניסה פעמים אחדות להתאבד.

השאלה של הירושימה הוא ספר מרתק ומטריד כאחד ולו בשל העובדה שהנושאים הנידונים בין אנדרס לאת'רלי עדין רלוונטים והמסקנות מהם אמורות לשמש לכולנו תמרור אזהרה מלשוב על האסון של שואה גרעינית שמידותיה הפעם יהיו קרוב לוודאי אפוקליפטיים. מדובר בסוף שאינו במובן המושאל מהשדות הסמנטיים של התיאולוגיה והפילוסופיה אלא במובן המילולי המקובל שמשמעותו הרס האנושות וקיצו המוחלט של העולם.

התערוכה השאלה של הירושימה תעלה לדיון שאלות של זהות, של מוסר ומצפון ושל שימוש מופרז ולא מבוקר בכח. התערוכה עוסקת במידת האחריות האישית והקולקטיבית המוטלת עלינו בכל הנוגע להחלטות גורליות שיש בהן שאלה של חיי אדם בודדים כרבים. בצילן של המלחמות האורבות לפתחנו השכם וערב ועד לחשש הנורא מכל שיש באיום הגרעיני הרובץ כעננה מעל ראשה של האנושות מאז שפותחה פצצת האטום הראשונה בשנת 1945, נמצא העולם בחשש מתמיד מפני הטעות האפשרית הנוראה שיעשה האדם ברגע של מעידה שאין חזרה ממנה.

האם ניתן להתייחס למצפון במנותק מן הבינה? לא כך גרס הפילוסוף ז'אן ז'ק רוסו. יום יום מתחבטים אנו בין הבינה הדוחקת בנו ומטילה עלינו משימות להשיג יותר ולהצליח ולנצח בכל תחום ובכל מחיר, לבין המצפון הקורא לנו להקפיד על ההבדל בין טוב לרע בדרכנו אל ההצלחה המיוחלת. השאלה שאין אנו רשאים להתחמק ממנה היא האם עושים אנו מידה נאותה של שימוש בבינה על מנת להצדיק את התנהלותנו, ובו בזמן להקפיד על צניעותנו ולגלות ענווה, סובלנות, איפוק והכרה בזכותו של האחר להתקיים?

תערוכה זו, כמו אלו שקדמו לה במוזיאון על התפר, קוראת לנו לנהוג באיפוק ומתוך אחריות קולקטיבית למען עתידו של עולם בטוח יותר ובכך אולי להשפיע על סביבתנו לנהוג בנו באותה מידה.