top of page

Raphie Etgar

רישומים, צילומים ומיצבים המאתגרים את המבקר לבחון מה נותר מהדמוקרטיה, ומה הדרך החדשה שהבטיחה לעולם שוויון זכויות והזדמנויות.
האם אבדה לנו התקווה מן הדמוקרטיה? האם הדמוקרטיה הפכה להיות מילה נרדפת לשחיתות? האם נשכח ייעודה של הדמוקרטיה ואת מי היא נועדה לשרת?​

דמוקרטיה עכשיו

2019

אוצר: רפי אתגר

דמוקרטיה עכשיו

2019

אוצר: רפי אתגר

רישומים, צילומים ומיצבים המאתגרים את המבקר לבחון מה נותר מהדמוקרטיה, ומה הדרך החדשה שהבטיחה לעולם שוויון זכויות והזדמנויות.
האם אבדה לנו התקווה מן הדמוקרטיה? האם הדמוקרטיה הפכה להיות מילה נרדפת לשחיתות? האם נשכח ייעודה של הדמוקרטיה ואת מי היא נועדה לשרת?​

"המחיר שאנשים טובים משלמים על אדישותם לתרום מיכולתם לענייני הציבור, הוא להישלט בידי אנשים טובים פחות". אפלטון
בישראל נוצרה לאחרונה תרבות פוליטית המעודדת שימוש בכח ואינה שוללת הגמשת גבולות החוק והתעלמות מכללים, כאשר כל אלו נעשים למען מטרות קולקטיביות הנחשבות נעלות. תרבות זו מקבלת אף תמיכה, הבנה וסובלנות מגורמים בתוך הממסד, דבר המערער את עצם קיומה של הדמוקרטיה בישראל.
התערוכה מתקיימת על רקע מציאות של שפל ומדרון חלקלק ובצילן של פרשות שחיתות וכוונות להגשת כתבי אישום נוספים כנגד נציגי ציבור וביניהם ראש ממשלה. זו הפעם השנייה בתוך מספר חודשים שמתנהלת מערכת בחירות תוך נסיונות נואשים וכושלים להרכיב ממשלה.
נסיבות חסרות תקדים אלו נובעות מן ההסלמה במערכות היחסים הפרלמנטריים והיעדר אמון הדדי אשר אינו מאפשר להגיע להסכמה ורוב מתווה ליצירת גוש מוביל או מחנה מאוחד רחב מספיק להרכבת ממשלה. חילוקי דעות מהותיים המתגלים בין שמאל לימין ושיקולי אגו בין מתמודדים המזגזגים בין הרשימות, אינם מקלים על ציבור הבוחרים אשר איבד את האמון במערכת ונותר מנגד בבלבול מוחלט.
מה שמאפיין את קמפיין הבחירות הוא רצף של האשמות הדדיות במקום הצגת אלטרנטיבות וחזון אידיאולוגי עם תקווה בצידו.
האם אבדה לנו התקווה מן הדמוקרטיה? האם התופעות שאנו חווים במגרש הפוליטי הם סדקים בחוסנה של הדמוקרטיה בעולם כולו?
אז מה בעצם נותר מהדרך החדשה שהבטיחה לעולם שוויון זכויות והזדמנויות לאחר המלחמות האיומות שהותירו את האנושות פגועה וחבולה? מניפולציות במסווה של חרות וליברליזם באמצעות פרסום מסרים שקריים בפוסטים? זיוף חדשות בשימוש בעלי השליטה בתקשורת ובידי בעלי הכוח ובעלי ההון והשררה? האם אנו עומדים בפני עידן בו הדמוקרטיה הפכה למילה נרדפת לשחיתות? האם המינוי הפוליטי הפך אמצעי בו מנהיגים אינם רואים עוד באמצעותו את טובת ציבור בוחריהם אלא מנצלים את מעמדם בעיקר כדי לדאוג לעצמם?
האם נשכח לרגע ייעודה של הדמוקרטיה ואת מי היא נועדה לשרת?
ממתי ואיך הפכה הדמוקרטיה שלנו להיות סלקטיבית? להיות אלימה כל כך?

מרשל אריסמן, ארה"ב
דוד טרטקובר, ישראל
שירלי פקטור, ישראל
רייצ'ל ארדוס, ארה"ב/ישראל
נעם ברסלבסקי, גרמניה/ישראל
ויליאם קנטרידג', דרום אפריקה

bottom of page